<h1>הרוקח סימן נ"ז</h1>
<h2>דף עג.</h2>
אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. בפ' במה טומנין (ד' מ"ט) כנגד מלאכה ומלאכתו מלאכת שבתורה. בירושלמי בפ' כלל גדול אלו הן אבות מלאכות מ' מלאכות חסר אחת, הזורע החורש הקוצר המעמר הדש הזורה הבורר הטוחן המרקד הלש האופה הגוזז את הצמר המלבנו המנפצו הצובעו הטוהו המסיך העושה שתי בתי נירין האורג שני חוטין הפוצע שני חוטין הקושר המתיר התופר שתי תפירות הקורע על מנת לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו המפשיטו המולחו המעבדו המחתכו הכותב שתי אותיות הבונה הסותר המכבה המבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. אבות מכלל דאיכא תולדות יש מלאכות חייב במזיד כרת או מיתת סקילה ובשגגתו חטאת ויש מלאכות פטור אבל אסור.
<h2>דף עג:</h2>
הזורע. הזורע זריעה בכל שהוא כדאמר בפ' המצניע (צ' ע"ב) ובפ' הבונה (ק"ג ע"א). הזומר כדי להגדיל הענף הנוטע המבריך ענף כופף ונועצו בארץ המרכיב ענף באילן אחר, או משקה לזרעים בפ"א דמועד קטן (ב' ע"ב) הוי זורע. ירושלמי כל דבר (שמכחיל) [שמבחיל] את הפרי חייב משום נוטע הנוטע המבריך המרכיב המקרסם המזרד הפסל המזהם והמפנק המאבק המעשן המתליע הקוסם הסך המשקה המנקב העושה בתים וכל דבר (המכחיל) [המבחיל] את הפרי חייב משום זורע. בריש מסכת משקין בית השלחין משקין לזרעים רב יוסף אמר משו' זורע, יש ליזהר אדם שאוכל על גבי עשבים בגן בשבת שלא ישפוך מים על הזרעים כשנוטל ידיו או שופך לחוץ. עציץ נקוב וזרוע בו המונח על גבי יתידות אסור להניחו על גבי קרקע משום נוטע כדאמר בפרק המוציא יין (פ"א ע"ב) גבי פורפיסא.
